פרויקטים

הקליניקה לזכויות המיעוט הערבי-פלסטיני

برنامج حقوق الأقلية العربية-الفلسطينية

מרצה: ד"ר אילן סבן

בפתח הסמסטר הראשון של מחזור ח' של הקליניקה

 

סוגיות בטיפול הקליניקה, דוח מחודש מרץ 2017

תום לב בחוזה עבודה; פיטורין מחמת שמירה[!] על כללי אתיקה; אפליה בעבודה בשל עמדה/השקפה – הוגשה תביעת פיצויים כנגד פיטוריו של עורך המקומון "שבע", יאסר עוקבי, מרשת המקומונים של מעריב בעת מבצע "צוק איתן" (קיץ 2014), בשל כתבה שיזם על ההרוג הבדווי מירי קסאם וראיון שערך עם אלמנתו הפצועה. התביעה מנוהלת (פרו-בונו) בבית הדין לעבודה בבאר-שבע על ידי משרד בן-ארי, פיש, סבן ושות'. ארגון העיתונאים החליט, בהתערבותנו, להצטרף לתביעה.

כתב התביעה ותצהיר העדות הראשית גובשו תוך סיוע רב מצדנו. הדיון המוקדם התקיים, והתיק הועבר להוכחות. הדיון התקיים ב 6.2.2017.

 

דיבור המדינה עם אזרחיה הערבים דרך נתיבי מדיה בשפה הערבית ודרך אתרי האינטרנט שלה – הפרויקט עוסק בהנגשתו של מידע שלטוני – בתחום הבריאות, הבטיחות בדרכים, הבטיחות בעבודה, "עיר ללא אלימות" – לאזרחים הערבים. הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בהקצאת המשאבים בין החברה היהודית לערבית, וכן בפרסום שאינו מותאם דיו לחברה הערבית (הפועל כמעט אך ורק דרך מלאכת תרגום מעברית). התקצוב המופנה למדיות בערבית הוא כ 4-3 אחוזים בלבד מתקציב הפרסום הממשלתי.

אנו עובדים בפרויקט יחד עם עמותת אעלאם, עם האגודה לזכויות האזרח ועם עמותת יוזמות קרן אברהם. אתר "העין השביעית" עוקב אחר הפרויקט ומסייע לנו במידע.

ב 24.8.2016 שלחנו מכתב ללפ"ם לקראת פגישה מקדימה איתם; עותקים של המכתב נשלחו לשרת התרבות שאחראית על הלפ"ם וליועץ המשפטי לממשלה. קיבלנו תשובה לקונית ובעקבותיה גיבשנו מכתב-המשך הרומז כי נפנה להתדיינות משפטית אם לשכת הפרסום הממשלתית תמאן להיענות לסעדים המבוקשים במכתב. מכתב זה יצא ב-21.2.2017, והקליניקה תערך בסיוע המנהל המקצועי להגשת עתירה במידת הצורך.

 

סימון ושימור בתי קברות בכפרים הנטושים/העקורים – מדובר בהמשך אפשרי לעתירה של עדאלה משנת 2004: בג"ץ 10532/04 שיח' עבדאללה נמר דרוויש ואח' נגד השר לענייני דתות ואח'.

פרופ' עמוס מגד מהחוג להיסטוריה הניח את הנושא לפתחנו ואנו מסתייעים בו.

 

הנגשה לשונית של לשכות ההוצאה לפועל לאוכלוסיה הערבית – סיוע למהלך שמנהלת האגודה לזכויות האזרח.

בהמשך לבירורים קודמים בלשכות ההוצאה לפועל בחיפה ובעכו, הסטודנטים ביקרו בחודש ינואר 2017 בלשכות עכו, קריות, חיפה, נצרת וחדרה, וכתבו בעקבות כך דוחות ביקור, אשר ישמשו לפניית האגודה לראש רשות האכיפה והגבייה. האגודה עומלת לגבש את מכתבה.

 

התניית קבלתו של סטודנט ערבי ללימודים בסמינר למורים בעמידתו במבחן שפה בערבית – סטודנט ערבי אשר למד למן ילדותו במסגרות לימודים המתנהלות בשפה העברית ביקש ממכללת קיי שבנגב לעמוד במבחן שפה בעברית, בדומה לסטודנטים היהודים, ולא בערבית.

במכתב שהוכן בקליניקה למשרד החינוך טענו כי מדובר בהפליה על רקע לאום, כי אין מקום לשלול את זכות הבחירה מאדם, וכי הדבר מוביל להיעדר כל מגע בין תלמידים לבין מורה שאינו מקהילת השתייכותם הלאומית. בעקבות המכתב והאיום בנקיטת הליכים משפטיים חזר משרד החינוך מהנחייתו והסטודנט יוכל לעבור את הבחינה בעברית.

 

דרישות של חברות ממשלתיות לדיור ציבורי לתרגום לעברית של מסמכים בערביתסיוע ללשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים בחיפה והצפון

פונה, פרודה מבעלה מגדלת 3 בנות, וחיה משכר מינימום, נדרשה על ידי "עמיגור", לתרגום בתרגום נוטריוני החלטות של בית הדין השרעי וזאת על מנת לבדוק את זכאותה לסיוע בשכר דירה. 

שאלות רבות עולות: מדובר במסמך רשמי של מוסד של המדינה – בית הדין השרעי – בשפה שהיא "שפה רשמית" של המדינה; אם יש צורך בתרגום, למה האנשים ולא המוסד צריכים לשאת בעלות התרגום? האם חברות ממשלתיות כאלה אינן מעסיקות (אמורות להעסיק) עובדים ערבים אשר יכולים לקרוא את ההחלטה ובכך לחסוך זמן/עלויות?

אני מסייעים בגיבוש מכתב של הלשכה לסיוע משפטי.

 

סמכותן של רשויות מקומיות – במקרה זה רשויות ערביות – לקרוא בשמות אותם בחרו עבור רחובות העיר או היישוב: עבודה לגיבושה של חוות דעת משפטית.