English

פרויקט טרור מקוון

​​​פרויק​ט "טרור מקוון"  

 

להרצאות של כנס טכנולוגיה משפט ובטחון לאומי בעולם משתנה - לחצו כאן​

לאחרונה נתקלנו אף בגל של מתקפות טרור קיברנטיות על ישראל שכללו בין היתר חשיפת פרטים אישיים של גולשים ופגיעה בתשתית של אתרים שונים. ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין התייחס בראיון לתופעה זו והזהיר כי גם טרור אינטרנטי הוא טרור ויש לנקוט בצעדים כנגדו (מור, 2012). קיימת גם סכנה לפגיעה בתשתיות חיוניות (כמו מים, חשמל, רפואה, תקשורת, תחבורה, נמלי תעופה ובתי המשפט) וביטחוניות (כמו התעשייה הצבאית וגופי הביטחון), שעה שאלה ממוחשבים ויש לתת על כך את הדעת (סיבוני, 2011; טבנסקי 2011). כך, למשל, דווח כי בברזיל היו שיבושים באספקת החשמל בגין פגיעות של האקרים וכן דווח כי העבודות בכור באירן עוכבו לאחר שהמחשבים הודבקו בתולעת הסטוקסנט (Stuxnet) (גרימלנד, 2010). מן הראוי לציין אף את תוכנת הלהבה (flame) שהושתלה במחשבי הכור באירן ועקבה אחרי פעילות המחשבים (אידן, 2012).

תופעת הטרור האינטרנטי, אשר הופך כל קראקר (האקר המבקש להרע) בעולם כאדם המסוגל להכריז מלחמה מקוונת על מדינה או על יעד מסויים מראה על הכוח הרב שנמצא כיום בידי האנשים הבודדים. אם עד כה היה ניתן להתמודד במישור הבינלאומי ללוחמה בין מדינות, הרי שהטרור הקיברנטי טרף מעט את הקלפים וכיום מוצאות עצמן מדינות מתמודדות עם טרור של בודדים, לאו דווקא מתוך מדינות המצויות במצב מלחמה מוכרז איתן. 

על החשיבות במענה משפטי לתופעת העבריינות המקוונת ניתן לראות עוד בהקדמה לדברי ההסבר להצעת חוק המחשבים בשנת 1994. אולם, האם טרור קיברנטי יכול להיות מרוסן על ידי מערכת המשפט, האם יש למערכת המשפט תשובה ראוייה לכך? על שאלות אלה ונוספות מתכוון מחקר זה לענות. המחקר, בראשות פרופ' עמנואל גרוס​ ובשיתוף הקליניקה למשפט וטכנולוגיה, מבקש לקבוע מדיניות משפטית-טכנולוגית לצמצום תופעת הטרור הקיברנטי על כל גווניו.

המשוכה הקשה ביותר הינה הגדרת המונח "טרור". קשה להגיע להסכמה תוך מדינתית על הגדרת המונח ועל אחת כמה וכמה הסכמה בינלאומית על נוסח הגדרה זו (גרוס, 2004). בישראל ישנם מספר חוקים אשר מגדירים מהו ארגון טרור ומהו מעשה טרור, למשל הפקודה למניעת טרור, התש"ח-1948 וכן חוק איסור מימון טרור. כך, קיימים אף חוקים במדינות שונות ברחבי העולם וביניהן ארה"ב ובריטניה. המשימה הראשונה של המחקר תהא להגדיר את המונח "טרור קיברנטי" לאור מחקר תיאורטי מקיף שייבחן את כלל הגדרות הטרור והטרור הקיברנטי הקיימות. לאחר מכן המחקר יבחן במחקר תיאורטי את הספרות המקצועית בתחום מהן הדרכים המשפטיות להתמודדות בתופעה זו והאם ישנו צורך כי המשפט יתערב או שמא די שמעורבות טכנולוגית נגדית. 

המחקר ברובו הינו מחקר תיאורטתי ושיטתי של ספרות מקצועית, הן בתחום המשפט והן בתחום פילוסופיית המשפט והמלחמה. טרם נעשה מחקר משפטי מקיף בתחום הטרור הקיברנטי ועל כן תרומת המחקר הינה ביצירת המדיניות המשפטית להתמודדות עם תופעת הטרור הקיברנטי ועם לחימת המדינות בבודדים, שלעיתים אינם פועלים בשם המדינה אלא בשם עצמם. הכוונה היא שממצאי המחקר ישולבו במערכת המשפטית של ישראל וינסו לתת מענה לבעיית הטרור הקיברנטי.

שמות החוקרים:


  1. ​עמנואל גרוס, מאבקה של דמוקרטיה בטרור - היבטים משפטיים ומוסריים.

  2. חן אידן, המגה וירוס הבא: flame מסתובב פה כבר שנתיים, אבל אף אחד לא ידע על כך nrg (29.5.2012). 

  3. גיא גרימלנד, מומחה האבטחה רוברט לנץ: אירוע הטרור העולמי הבא עלול להיות בשדה הקרב הדיגיטלי, The Marker (10.12.2010).

  4. ליאור טבנסקי, הגנה על תשתיות קריטיות מפני איום קיברנטי, צבא ואסטרטגיה (נובמבר 2011).

  5. יאיר מור, "אל לנו להתייחס להאקרים בסלחנות. גם סייבר-טרור הוא טרור", The Marker  (21.2.2012).

  6. גבי סיבוני, הגנת נכסים ותשתיות קריטיות מפני תקיפה קיברנטית - הממד הסטטוטורי, צבא ואסטרטגיה (מאי 2011).