דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
SharePoint

בלוג הקליניקה למשפט וטכנולוגיה

Feb 25
שבוע השימוש ההוגן 2015: הגנת השימוש ההוגן בישראל בפסיקת בתי המשפט - המלצות לרפורמה / מרים ביטון*

הגנת השימוש ההוגן ידועה כהגנה מרכזית מפני הפרת זכות יוצרים בישראל ובמדינות מעבר לים. הגנת השימוש ההוגן בישראל מאמצת את המודל שנקבע בדין האמריקני ומספקת הגנה מפני שימושים שעומדים בתנאים של מטרה והוגנות כמותווה בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים.

הפסיקה בישראל קודם חוק זכות יוצרים החדש ואף לאחר החוק החדש אינה תורמת לבהירות רבה בפרשנות הגנת השימוש ההוגן. באופן טבעי חוסר בהירות ביחס לדוקטרינה כה עמומה תורם לאפקט מצנן ביחס לשימושים הוגנים אפשריים וכתוצאה מכך לפגיעה קשה בערכי חופש הביטוי וגיוון עולם הביטויים.

הפסיקה בישראל  לאורך השנים אימצה עמדה מחמירה ביחס לשימושים הוגנים. הלכת גבע שעסקה בשימוש שעשה דודו גבע ז"ל בברווז של דיסני או הלכת מפעל הפיס שעסקה בשימוש בדמות הנווד של צ'פלין כולן מקשות מאד על אפשרות עשיית שימושים ביצירות. גם פסיקות בית המשפט העליון מהשנים האחרונות מאמצות פרשנות דומה. כך, למשל, בפסק הדין בענין קימרון בית המשפט העליון מחמיר עם חושפי טקסט המגילה שפיענח קימרון. מעבר לכך שבית המשפט קובע קביעה בעייתית באשר לזכות יוצרים בטקסט המפוענח, בית המשפט אינו מקבל טענות בדבר שימוש הוגן בנסיבות המקרה, למרות שהשימוש שנעשה היה בסביבה מחקרית מונופוליסטית מטעם רשות העתיקות שהגבילה באותה העת את הגישה למגילות קומראן ולמרות שדובר בגישה למגילה המהווה נכס צאן ברזל תרבותי. 

קיימים מעט פסקי דין שמאמצים קו ליברלי ואמיץ ביחס להגנת השימוש ההוגן. ראוי לציון הוא פסק דינה השנוי במחלוקת של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בעניין הפרמייר ליג. פסק הדין קובע שהגנת השימוש ההוגן היא זכות ולא הגנה וקובע שבנסיבות הענין פלוני שהזרים שידורי ספורט לציבור נהנה מהגנת השימוש ההוגן בשל מתן גישה לשידורי ספורט, תוך עמידה על חשיבות הצפייה במשחקי כדורגל בתרבות המקומית ושיקולים נוספים.

פסק הדין ראוי לציון שכן הוא קורא תיגר על ההגנה החזקה הניתנת ליוצרים ומנסה ליצור תרבות חזקה יותר של הגנה על משתמשים ביחס לשימושים שמקדמים גישה למוצרי תרבות. אגמון-גונן מנסה להציג איזונים חדשים לפרשנות הגנת השימוש ההוגן, אם כי אלו לא מתקבלים בברכה בבית המשפט העליון, אשר הופך את החלטתה.

על רקע גישות אלו נותר לקוות שבית המשפט העליון ישכיל לתת להגנת השימוש ההוגן את מקומה המרכזי בקידום גיוון הביטוי בשיטת המשפט הישראל ואף לאמץ גישה חקיקתית מנחה יותר על דרך חקיקתם של שימושים מותרים קונקרטיים בפרק השימושים המותרים אשר ינהירו בהקשרים שונים אלו שימושים מותרים. למשל, אימוץ קווים מנחים ברורים ביחס לשימושים מותרים בהקשרים חינוכיים, מחקריים ואקדמיים יכול לקדם שימושים מותרים על ידי אנשי אקדמיה וסטודנטים. בדומה, ניתן גם ליצור בהירות רבה יותר ביחס לשימושים על ידי משתמשים בסביבת האינטרנט באתרים דוגמת יו טיוב ואחרים וליצור הגנת חופי מבטחים ביחס לשימושים בסביבות אלו, שהפכו לנפוצים מאד. חשיבה בכיוונים אלו יכולה לקדם את השימוש בהגנת השימוש ההוגן ולתת לה משקל מרכזי בעיקר בסביבת המידע החדשה.

-----------------------------------------------------------
*נכתב במסגרת שבוע השימוש ההוגן  ע"י ד"ר מרים ביטון

הערות

אין הערות עבור רשומה זו.