דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
SharePoint

בלוג הקליניקה למשפט וטכנולוגיה

Feb 28
שבוע שימוש הוגן 2016 - הוד בלס - נעימה תחת רישיון קריאטיב קומנס

​​לסיום שבוע השימוש ההוגן 2016 הסכים האומן הצעיר הוד בלס ליצור עבורנו רימקס על בסיס מנגינה שהועלתה תחת רישיון פתוח (רישיון של קריאטיב קומנס) באתר שנקרא:

ccMixtre.org

אלמלא העלה היוצר המקורי את הנעימה תחת רישיון של קריאטיב קומנס, לא ניתן היה לעשות את הרימקס שנעשה. השימוש ברישיונות פתוחים בהם רק חלק מהזכויות שמורות מאפשרים ליוצרים רבים ליצור יצירות חדשות על בסיס יצירות קיימות מבלי להמציא את הגלגל מחדש.

הנה המקור:

​http://ccmixter.org/files/snowflake/52508

והנה היצירה המחודשת של הוד בלס:

http://ccmixter.org/files/HOD_BALAS/53174​

תחליטו בעצמכם מה נעים לכם יותר לשמוע

שבוע טוב!

Feb 26
שבוע השימוש ההוגן 2016 - מר אסף בייזר וסיכום השבוע

אסף בייזר, תסריטאי (היהודים באים, אלישע ועוד)

האם אתה מודע לקיום זכות יוצרים ביצירות?

ברור שמודע. בכל זאת עורך דין בדימוס

האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד?

כבר קרה שרצינו להשתמש בשירים במערכונים ונתקלנו בסירוב היוצרים. זה בהחלט הפריע.

האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך?

בהחלט. בכל המקרים מהסעיף הקודם

האם אי פעם הסתמכת בעבודה על הגנות אפשריות בזכות יוצרים כמו שימוש הוגן ביצירה? אם לא – מדוע לא

אני לא באמת מכיר את ההגנות הקיימות אבל העובדה שאנחנו תכנית סאטירה מאפשרת לנו להצדיק שימוש ביצירות בגבולות המותר כמובן.

מה דעתך בנוגע לשימוש הוגן ביצירות שלך על ידי אחרים?

עוד לא נתקלתי בשימוש לא הוגן ביצירותיי. עד היום הכל היה הוג ן ובגדול - אני מפרגן מאוד!

 

וכמה מילים לסיכום השבוע

שבוע השימוש ההוגן 2016 הוקדש ליוצרים ולמבצעים.

ניסינו לבחון את רמת המודעות לקיומן של זכויות יוצרים ולקיומם של שימושים מותרים. 

ראינו כי רוב העונים על השאלון מודעים לקיומן של זכות יוצרים, מודעים לזכויות ביצירות שלהם אולם נמנעים מלעשות שימוש ביצירות של אחרים, ייתכן שאף שימוש מותר – הוגן או אחר, כל עוד לא מקבלים אישור פורמלי לכך מבעל הזכויות. אנו מניחים כי החשש מלעשות שימוש באותן הגנות המעוגנות בחוק נובע מחוסר הוודאות האם יימצא כי אכן עמדו בקריטריונים של הסעיף של ההגנה המבוקשת.

זכות יוצרים ביצירה היא דבר טוב והכרחי אולם לא בכדי הוכרו השימושים המותרים בחוק והגיעה העת, לעניות דעתנו, לעשות בהם שימוש מושכל רב יותר. אחת הדרכים להעלאת המודעות – הינו שבוע השימוש ההוגן ואנו מקווים כי המודעות לקיומו והשימוש בו יעלו.

 

תודה לכל מי שנטלו חלק השבוע, על הסבלנות, שיתוף הפעולה והרצון לסייע.

תודה לחברי הקליניקה למשפט וטכנולוגיה – אור בן-אבי, נטע ברנר, עמית גרינברגר, אתי וסרמן, קרן לינדפלד, ענבל ניסנבאום גיל פרידמן, אושרי שיקולסקי, ענת שניידרמן, ובייחוד לניר סגס ולחן וויחנסקי. 

 

Feb 25
שבוע השימוש ההוגן 2016 - שאלון - גב' שולה חן וגב' ג'ודי מלץ

​שולה חן - זמרת ושחקנית​

האם את מודעת לקיום זכות יוצרים ביצירות?

אני מודעת בהחלט לקיום זכויות יוצרים.

האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד?

זה לא מפריע לי בהופעות. רק בהקלטות. לצורך הופעה אין צורך באישור בעלי הזכויות (חלה רק חובת דיווח).

האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך?

לאחרונה נמנעתי מלהקליט שיר מתורגם (מיוונית) משום שלא קבלתי את אישורם של בעלי הזכויות.

האם אי פעם הסתמכת בעבודה על הגנות אפשריות בזכות יוצרים כמו שימוש הוגן ביצירה? אם לא – מדוע לא?

מעולם לא הקלטתי שיר מבלי לקבל את אישור בעלי הזכויות. לשם כך נעזרתי באקו"ם או בחברות התקליטים.

האם את מרשה לאחרים לעשות שימוש ביצירות שלך? ומה את חושבת על שימושים מותרים שנעשים ביצירות שלך?

אם שיר שלי יצא בהקלטה מסחרית, אזי כל אחד/ת רשאי/ת להקליטו גם מבלי לבקש את רשותי, ואין לי זכות חוקית למנוע את זה. ​


ג׳ודי מלץ​עיתונאית ויוצרת סרטים תיעודיים

האם את מודעת לקיום זכות יוצרים ביצירות?

כן

האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד?

לא הייתי מגדירה את זה כ״מפריעה״, אבל אני מודעת לנושא בעבודה העיתונאית שלי, ולכן אני אף פעם לא משתמשת בעבודה של אחרים בלי לתת קרדיט. בעבודה הקולנועית שלי, אם השתמשתי בקטעים ארכיונים תמידי ביקשתי רשות קודם, וגם שילמתי כשזה היה נדרש. וכאשר השתמשתי בקטעים מוסיקליים, גם ביקשתי רשות לפני שהכנסתי אותם.​

האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך?

לא בגלל שפחדתי, אבל בגלל שידעתי שאסור לי אלא אם כן אני מבקשת רשות או משלמת עבור השימוש.

האם אי פעם הסתמכת בעבודה על הגנות אפשריות בזכות יוצרים כמו שימוש הוגן ביצירה? אם לא – מדוע לא?

לא — כי לא הייתי בטוחה שזו הגנה מספיק טובה בבית משפט.

האם את מרשה לאחרים לעשות שימוש ביצירות שלך? ומה את חושבת על שימושים מותרים שנעשים ביצירות שלך?

שאלה רלוונטית מאוד בשבילי. לפני כשנתיים, הגשתי תביעה משפטית בקנדה על הפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות. תבעתי סופרת קנדית ואת המו״ל שלה, פנגווין, לאחר שהעתיקו קטעים רבים מסרט דוקומנטרי שעשיתי על האישה שהצילה את בני משפחתי בזמן השואה. פסק דין בתביעה צפוי בחודשים הקרובים. 

 

Feb 24
שבוע השימוש ההוגן - 2016 - שאלון - פרופ' יובל אלבשן ומר אבי קורן

​פרופ' יובל אלבשן - ​סופר, עו"ד חברתי, פרופ' למשפטים ודיקן פיתוח חברתי בקריית אונו

האם אתה מודע לקיום זכות יוצרים ביצירות?

כן, וודאי. כאשר יצא ספרי הראשון בשנת 2004, ישבה איתי עורכת הדין של ההוצאה והסבירה לי את כל הזכויות- מה מותר ומה אסור.

האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד? 

כן, בשני ספרים: "תיק מצדה" ו"תמיד פלורה"- ציטטתי הרבה שירים ויצירות- בשלב העריכה ההוצאה מנסה להוציא אישורים ומתחיל מו"מ על מה להשמיט ומה להכניס ואיך לשנות את המילים כדי שיעמדו בתקנים ובאישורים בהתאם לזכויות היוצרים.

האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך? 

כן, התשובה לעיל.

האם אי פעם הסתמכת בעבודה על הגנות אפשריות בזכות יוצרים כמו שימוש הוגן ביצירה? אם לא – מדוע לא?  

לא, כיוון שההוצאה לאור מתעסקת עם הטיפול בזכויות היוצרים. אליי חוזרים אם יש בעיה וצריך לשנות משהו בגלל בעיה בזכויות יוצרים. ב"ידיעות ספרים" יש עורכת דין שזהו כל תפקידה.

האם אתה מרשה לאחרים לעשות שימוש הוגן ביצירות שלך? ​

אין לי בעיה, כל מי שפנה וביקש, אישרתי בשמחה. זה משרת את תפישת העולם של הרצון שזה יהיה זמין לכל. 


מר אבי קורן - פזמונאי, מחזאי ומתרגם ישראלי

האם אתה מודע לקיום זכות יוצרים ביצירות?

אני חבר באקו"ם (כחמישים שנה) ויצירותיי ממילא מוגנות בזכויות יוצרים.

האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד? 

"זכות יוצרים" - אינה מפריעה לי. נהפוך הוא - מכיוון שכיוצר - ההגנה היחידה על קנייני הרוחני מעוגנת בחוק זכויות היוצרים, ברור לי שללא החוק והשמירה עליו, הייתי יכול למצוא את יצירותיי ללא הגנה וללא שמירה על זכויותיי.

האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך? 

תמיד, בכל מקרה שהייתי זקוק (לצורך עבודתי)לאישור - ביקשתי. מעולם לא השתמשתי מבלי לקבל אישור.

יצירותיי המתורגמות כמו "בוא הביתה" (SUNDAY MORNING), "באביב את תשובי חזרה" (AU PRINTEMPS TU REVIANDRA), "לו ניתן" (EL CONDOR PASA), "צלילי המוסיקה" (THE SOUND OF MUSIC)  ורבות אחרות, הופיעו לאחר בקשה וקבלת זכויות התרגום.​



Feb 23
שבוע שימוש הוגן 2016 - שאלון - מר זיו קורן, מר יענקלה קליין ומר ניר בן-ארי

במסגרת שבוע השימוש ההוגן 2016 פנינו ליוצרים שונים ובחנו את רמת המודעות לקיומן של זכויות יוצרים ושל הגנת השימוש ההוגן. אנו מודים לכל מי שהסכים לענות על השאלון ושמחים לפתוח את השבוע עם תשובותיהם של מר זיו קורן, מר יענקלה קליין ומר ניר בן-ארי:

 

זיו קורן, צלם עיתונות מוערך הסכים לענות על השאלון ולהלן תשובותיו:

האם אתה מודע לקיום זכות יוצרים ביצירות?

בתור צלם אני מודע היטב לנושא זכויות היוצרים

האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד?

השאלה צריכה להיות מופנית כלפי המשתמשים ולא כלפי היוצרים. אני עושה שימוש מועט ביצירות של אחרים אבל מקפיד לעשות הכל לפי החוק והמוסר המתבקש על פי כל נורמה.

האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך?

לעולם לא אעשה שימוש ביצירה ללא אישור/ תמורה / מתן קרדיט. כאחד ששופט בלא מעט תחרויות, אני תמיד מבקש לקבל את התקנון ואף דורש לעשות שינוים כך שזכויות היוצרים של הצלם, בין אם הוא חובב או מקצועי, לא יפגעו.

האם אי פעם הסתמכת בעבודה על הגנות אפשריות בזכות יוצרים כמו שימוש הוגן ביצירה? אם לא – מדוע לא? 

מעולם לא עשיתי שום שימוש חריג ביצירה, כמו שאני לא רוצה שיפגעו בזכויות שלי, כך לא אפגע בזכויות של אחר.

האם אתה מרשה לאחרים לעשות שימוש הוגן ביצירות שלך?

אני קובע את התנאים לשימוש ביצירות שלי, ולשיקול דעתי, אם בתמורה או לא ובכל מקרה מחייב מתן קרדיט.

 

יענקלה קליין,  צלם, במאי ומפיק הסכים לענות על השאלון ולהלן תשובותיו:

האם אתה מודע לקיום זכות יוצרים ביצירות?

ברור שאני מודע לקיום זכויות יוצרים. אני עצמי במאי ומפיק ושומר על הזכויות של היצירות ששייכות לי.

האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד?

זכות יוצרים אינה ׳מפריעה לי בעבודה׳ - אלא היא דרך חשיבה והתנהלות שאיתה אני עובד באופן קבוע, ומקבל החלטות אמנותיות ועיסקיות שונות בהתאם.

האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך?

פעמים רבות נמנעתי מלעשות שימוש ביצירה מתוך ידיעה שבעלי זכויות היוצרים זכאים לתשלום - ואיני יכול לעשות ביצירתם ככל העולה על רוחי.

עם זאת - ישנם מצבים בהם אני מקבל החלטה לעשות שימוש הוגן ביצירה ומקווה כי אכן יוכר ככזה. החלטה כזאת מתקבלת, לדוגמא, כאשר אני מביים ועורך סרט זיכרון על אדם שנפטר מכל סיבה שהיא, ואני יודע שהסרט ישמש לצרכים אישיים בלבד - כגון אירוע זיכרון. עם זאת, גם במקרה זה אעדיף להשתמש במוסיקה שאין בה זכויות עוד - או במוסיקה שרכשתי את זכות השימוש בה.

האם אי פעם הסתמכת בעבודה על הגנות אפשריות בזכות יוצרים כמו שימוש הוגן ביצירה? אם לא – מדוע לא? 

כאמור, הסתמכתי - על ההגנות של שימוש הוגן פעמים מספר.

האם אתה מרשה לאחרים לעשות שימוש הוגן ביצירות שלך?

אני מרשה לאחרים להשתמש ביצירות שלי במקרים מסוימים - אחרי שפונים אלי - ובתנאי שברור שהדבר נעשה לשם מטרות חינוך או מחקר או הוראה - וללא כוונת רווח - וללא פגיעה בהכנסות שלי מהיצירה.

 

ניר בן-ארי, אנימטור, ינשוף אנימציה , שהפיק עבור הקליניקה למשפט וטכנולוגיה את סרטון נחלת הכלל הסכים אף הוא לענות בקצרה על השאלון ול הלן תשובותיו:

האם אתה מודע לקיום זכות יוצרים ביצירות?

כן

האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד?

זכות היוצרים לא מפריעה לי בעבודתי

האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך?

כן

האם אי פעם הסתמכת בעבודה על הגנות אפשריות בזכות יוצרים כמו שימוש הוגן ביצירה? אם לא – מדוע לא? 

לא הסתמכתי

האם אתה מרשה לאחרים לעשות שימוש הוגן ביצירות שלך?

כן ​

Feb 22
שבוע השימוש ההוגן 2016

שלום לכולם, 

עברה שנה ושוב אנו חוגגים את שבוע השימוש ההוגן 2016!

כידוע, דיני זכות היוצרים יוצרים מערכת של איזונים המאזנים בין שמירה על האינטרס הציבורי בעידוד היצירה ובשימוש ביצירות קיימות (נחלת הכלל), לבין הענקת תמריץ ליוצרים ליצור. זכות היוצר אינה זכות בלעדית וישנם שימושים שמותר על פי החוק לעשות ביצירה מבלי לקבל את אישורו של בעל הזכות ומבלי צורך בתשלום תמלוגים. הגנת השימוש ההוגן היא דוגמה לכך.

בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 נקבע סעיף השימוש ההוגן (סעיף 19 לחוק) שקובע כדלקמן:

 "(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
  (ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:
      (1) מטרת השימוש ואופיו;
      (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;   
      (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית ו
כמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
      (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
  (ג) השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן."

הפסיקה הוסיפה דרישה נוספת על המבקשים לחסות תחת הגנת השימוש ההוגן והיא – מתן קרדיט – שמירה על הזכות המוסרית (בקורת על הוספת דרישה זו ניתן יהיה לקרוא באחד הפוסטים שהועלה שנה שעברה לבלוג).

השנה הקליניקה החליטה לפנות ליוצרים שונים מתחומים שונים בשאלון קצר לבחון את המודעות לזכות היוצרים ולשימוש ההוגן:​

1. האם אתה מודע לקיום זכות יוצרים ביצירות?

2. האם זכות יוצרים מפריעה לך בעבודה וכיצד? 

3. האם נמנעת מלעשות שימוש ביצירה כי פחדת שיתבעו אותך? 

4. האם אי פעם הסתמכת בעבודה על הגנות אפשריות בזכות יוצרים כמו שימוש הוגן ביצירה? אם לא-מדוע לא? 

5. מה דעתך בנוגע לשימוש הוגן ביצירות שלך על ידי אחרים?

במהלך השבוע נעלה תשובות שאספנו מיוצרים שונים, כאמור - צלמים, אנימטורים, תסריטאים, עיתונאים ועוד.

שבוע שימוש הוגן נעים לכולם!

Feb 27
שבוע השימוש ההוגן 2015: שימוש הוגן - הכוח לשנות / יהונתן קלינגר*

​שימוש הוגן הוא אחת ההגנות המוזרות בדיני זכויות היוצרים, למרות שהוא כנראה ההגנה החשובה ביותר. דיני זכויות היוצרים נועדו הרי במקורם להגן על מודלים עסקיים כושלים של סופרים בעת יציאת מכבשי הדפוס לשוק, ומשם המשיכו לסייע לבעלי מודלים עסקיים כושלים בכל העולם לשמור על המודל העסקי הכושל שלהם: אולפני הסרטים, חברות התקליטים, יצרני התוכנה ואפילו המחוקקים (כפי שראינו לאחרונה). 

בפועל, האיזון הדק בין השמירה על מודל עסקי כושל (הידוע יותר בתור "זכות יוצר להתפרנס מיצירתו") לבין חופש הביטוי, היכולת להנות מהיצירה, היכולת לייצר תרבות שלמה, מופר ומשתנה בכל יום ויומו. אמצעים טכנולוגיים משנים את הדרך שבה אנחנו תופשים את זכויות היוצרים, את המותר והאסור, ומשפיעים על הדרך שבה נוצרות זכויות חדשות תחת אגד הזכויות שידוע בתור זכויות יוצרים.

אני רוצה להתייחס, לצורך העניין, לתקרית השוקולד של השבוע שעבר, רק כדי להסביר איך השימוש ההוגן השתנה בעשור האחרון. השבוע שמענו על תקרית עצובה של התפרעות בטיסת ישראייר שנבעה מכך שאחת הנוסעות ביקשה מהדייל שוקולד. ההתפרעות התפשטה באינטרנט יחד עם רמיקסים מוסיקליים, מחוות ועוד, אבל קיבלה גם סיקור בערוצי החדשות המסורתיים: הערוץ הראשון העלה כתבה על הנושא שכללה את סרטון הוידאו שמציג את ההתפרעות, וכך גם ערוץ 2, ושאר ערוצי הטלויזיה סביר להניח. ערוצים אחרים העלו גרסא "לא ערוכה", ובכך הביאו לפרסומים רבים של הסרטון.

מאוד סביר להניח שאף אחד מערוצי התקשורת לא טרח לשאול את צלם הסרטון שדלף האם הוא נותן את רשותו; אף אחד גם לא טרח לתת קרדיט לצלם (אף אחד גם לא טרח לבדוק האם הסרטון עומד בהוראות חוק הגנת הפרטיות, שאוסר על פרסום של תצלום של אדם בנסיבות שעשויות להביכו או לבזותו, אבל זה ליום אחר).

מה שקרה הוא שערוצי התקשורת החליפו את הגדרת השימוש ההוגן והרחיבו אותה הרבה מעבר למשמעות המקורית שלה בחוק, ובכך משנים את הפרשנות שיש לתת למונח.

כזכור, סעיף 19 לחוק זכויות יוצרים מאפשר שימוש הוגן למטרות "כגון" "לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך"; אלא שהגדרת "דיווח עיתונאי" פורשה בצורה יחסית מצומצמת עד כה. אם נסתכל על המקרים המועטים בהם טענה כזו בכלל נדונה, בית המשפט לא ממש קיבל טענה של העתקה מוחלטת של יצירות. לדוגמא, בעניין 4384-12-12 אפרים שריר נ' טלטל ערוצי תקשוב, בית המשפט דחה טענה כי פרקטיקה עיתונאית של צילומי מסך קיימת, ושפרקטיקה כזו היא שימוש הוגן: 

​​​​"לצורך הוכחת קיומה של הפרקטיקה התקשורתית, צירפה הנתבעת לתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמה, העתק כתבות אודות דיווחים עיתונאיים בתקשורת הזרה תוך צירוף צילומי מסך מאותם דיווחים. לאחר שבחנתי את הפרסומים שצורפו, אני קובעת כי אין בכוחם של פרסומים אלה כדי להרים את הנטל הדרוש להוכחת קיומו של מנהג כאמור בפרקטיקה התקשורתית. הקישורים אליהם מפנה הנתבעת בנספחים 2 ו- 3 לתצהירה, אכן משקפים כתבה הכוללת צילום מסך לעיתון או לאתר זר, ברם, לרוב, האתר הזר מצרף לכתבה שמפרסם תמונה עם מתן הקרדיט המתאים למי שצילם אותה, וזאת להבדיל מהמקרה דנן, בו לא נתן העיתון הלבנוני לתובע הקרדיט המתאים ליצירה שלו. משכך, אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבעת לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת קיומו של מנהג כאמור אצל חברות התקשורת, אף לא אצל הנתבעת עצמה, ודין טענתה להידחות".

כלומר, בית המשפט נתן פתח לקבל פרקטיקה עיתונאית מקובלת, חד-צדדית (ללא דיון עם בעלי הזכויות) כדרך להגדיר את השימוש ההוגן; אבל, הוא לא קיבל את הטענה העובדתית שזו היא הפרקטיקה. וכאן בדיוק מקרה השוקולד מאפשר לנו לשנות את השימוש ההוגן: מרגע שניתן יהיה להוכיח מהן הפרקטיקות המקובלות לשימוש הוגן על ידי כלי תקשורת, ומכח אותן פרקטיקות, ההגדרה של "דיווח עיתונאי" תקבל צורה.

זו בדיוק הרוח החיה שנמצאת בשימוש ההוגן: היכולת לשנות את הגדרת החוק על ידי התנהגות, ללא חיקוק, ללא פסיקה, ללא תקדימים, רק על ידי שינוי של המודלים העסקיים הכושלים.

-----------------------------
הבלוג נכתב במסגרת שבוע השימוש ההוגן על ידי עו"ד​ יהונתן קלינגר
Feb 26
שבוע השימוש ההוגן 2015: שימוש הוגן - האם זכות?/ניבה אלקין-קורן*

​מה מעמדה המשפטי של טענת "שימוש הוגן"? מהו מעמדם המשפטי של השימושים המותרים בפרק ד' לחוק זכות יוצרים החדש? האם המדובר אך ורק בטענת הגנה או שמא המדובר בזכות לבצע שימושים ביצירה בנסיבות מסוימות אשר החוק הכיר בנחיצותן?  

מדוע זה חשוב?

הגישה לפיה המדובר בטענת הגנה בלבד, מניחה כי זכות היוצרים חולשת על כל שימוש ביצירה הנופל לגדר הזכויות הבלעדיות של בעל זכות היוצרים (העתקה, ביצוע פומבי, וכו'). למשל, ציטוט של קטע קצר לצרכי הוראה, שימוש פרודי בקטע מסיפור לצורכי ביקורת, או העתקה של ספר למאגר דיגיטלי לצורכי קטלוג וחיפוש, יחשבו קודם כל להעתקה מפרה. על פי גישה זו, הקביעה כי המדובר בשימוש הוגן איננה מאיינת את הפגיעה בזכות אלא רק פוטרת את המפר מאחריות להפרה בנסיבות מסוימות. לעומת זאת, הגישה לפיה השימושים המותרים מהווים זכות, מניחה כי החוק ביקש להתיר למשתמשים לבצע שימושים מסוימים ביצירה על מנת להגשים את תכלית החוק, ולכן החריג את השימוש באותן נסיבות מגדר זכות היוצרים. כך למשל, ציטוט של קטע קצר לצרכי הוראה עשוי להיות חיוני להגשמת תכליתם של דיני זכויות יוצרים – דהיינו עידוד היצירה. לצד הצורך להבטיח תמריצים כלכליים ליוצר על מנת שימשיך להשקיע ביצירות חדשות, מכיר החוק גם בצורך להבטיח את הנחלת הידע והכשרתם של יוצרים חדשים. עידוד היצירה עשוי להצריך גם חופש להשתמש בקטעים קצרים מיצירות קיימות, באופן פרודי וביקורתי, או להשתמש בהן למטרות חדשות (שימוש טרנספורמטיבי) גם ללא צורך בהסכמת בעל זכות היוצרים.   

ההבחנה בין גישה הרואה בשימוש הוגן זכות, לזו הרואה בו טענת הגנה בלבד, עשויה להיות בעלת השלכות מעשיות רבות. למשל לעניין אחריות תורמת: אם שימוש מסוים נופל לגדר השימושים המותרים שבפרק ד', לא ניתן להטיל אחריות תורמת על מי שסייע לביצוע השימוש בדרך של אספקת אמצעים, מימון או עידוד, הואיל ולא מדובר בסיוע להפרה אלא בסיוע לפעולה שהיא מלכתחילה מותרת.

הפסיקה בישראל

בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו בשנים האחרונות בלא פחות משלושה פסקי דין שונים, בכולם באמרות אגב. במאי 2012 בעניין הפריימר ליג נ' פלוני נדונה תביעת הפריימר ליג, ליגת הכדורגל האנגלית, לחשוף את זהותו של בעל אתר אינטרנט בו שודרו משחקי הפריימר ליג בצפייה ישירה ( streaming), זאת על מנת שניתן יהיה להגיש נגדו תביעה בגין הפרת זכות יוצרים. בימה"ש פסק כי העברת שידורי הספורט באינטרנט ללא רישיון מהווה הפרה זכות יוצרים וכי לא התקיימו במקרה זה התנאים של שימוש הוגן. יחד עם זאת, נפסק כי בהיעדר הסדר חקיקתי לא ניתן להורות על חשיפת פרטיו של פלוני. השופט ריבלין דחה את העמדה לפיה שימוש הוגן עשוי להוות זכות פוזיטיבית והדגיש כי המדובר בטענת הגנה בלבד:    

"אין בלשון החוק אינדיקציה ברורה לכך שהמחוקק ביקש לשנות מן האיזון הקיים ולהפוך את ההגנות, לזכויות. אף אם מדובר בשימוש "מותר",  במובן זה שהוא מאפשר למשתמשים "חופש",  אין בכך כדי להצביע על קיומה של "זכות".  

בספטמבר 2013, שבה ועלתה הסוגיה של זכות משתמשים לדיון בבית המשפט העליון, בעניין טלראן נ' צ'רלטון, שוב בנושא של זכויות יוצרים בשידור. התובעת צ'רלטון, בעלת הזכויות הבלעדיות לשידור משחקי המונדיאל בישראל, תבעה את טלראן בגין הפרת זכויות יוצרים. נשוא התביעה היה הפצת כרטיסים  מקודדים שאפשרו לצופים לפענח שידור לווייני מקודד של המשחקים ששודרו ברשתות שידור זרות, ולצפות בשידורים בישראל. בפסק דין זהיר ושיטתי ניתח בית המשפט העליון את פעולותיה של טלראן ופסק כי מכירתם והפצתם של כרטיסי הקידוד לא הפרו את זכויות היוצרים של התובעת. בית המשפט דחה גם את הטענה כי טלראן אחראית ל"הפרה תורמת", שכן  משתמש קצה אשר רק צופה ביצירה אינו מפר בעצמו  זכות כלשהי  אלא מבצע פעולה מותרת, ולכן, "הואיל ולא באה הפרה לעולם אין הפרה "לתרום" לה."

בהקשר זה התייחס ביהמ"ש לשאלת מעמדם המשפטי של השימושים המותרים. השופט זילברטל דחה את העמדה לפיה שימושים מותרים מהווים טענת הגנה בלבד:  

"הקביעה לפיה ישנם שימושים מותרים היא,  לדידי,  קביעה מהותית ולא טענת הגנה טכנית. פרק ד' לחוק החדש המסדיר את השימושים המותרים קרוי "שימוש מותר" ולא "שימוש מוגן".  קרי,  החוק גורס שהמעשה הותר ולא שעשייתו נאסרה אך שהעושה "חסין"  מפני סנקציה. (...) אדם שביצע מעשה מותר כלל אין לבחון את השאלה האם יש לנקוט נגדו סנקציה שהרי לא עשה מעשה בגינו ניתן להפעיל סנקציה מלכתחילה. הוא הדין בכל הנוגע לשימושים מותרים בזכויות יוצרים – המשתמש לא עשה מעשה אסור (קרי, הפרה) כשניתנת לו הגנה, אלא הוא עשה מעשה מותר כך שממילא לא באה הפרה לעולם."

מספר חודשים לאחר מכן, בנובמבר 2013, שוב נדונה הסוגיה בעניין סייפקום נ' רביב, בתביעה שעניינה הפרת זכויות יוצרים בשרטוטים למערכת גיבוי חשמלית. השופט דנציגר הצטרף לעמדתו של השופט זילברטל בעניין טלראן:

".....עמדה זו מקובלת עלי, הן לעניין הקביעה כי שימוש מותר כהגדרתו בפרק ד'  לחוק החדש אינו מהווה הפרה של החוק והן לעניין הקביעה כי שימוש מותר מהווה למעשה זכות המוענקת למשתמש לעשות ביצירה שימושים מסוגים מסוימים. אני מודע לכך שעמדה זו עומדת בסתירה לקביעתו של המשנה לנשיא א' ריבלין בע"א 9183/09   The Football Association Premier League Limited  נ'  פלוני, וייתכן כי הגיעה העת,  לאור המחלוקת הקיימת, לדון בשאלה זו בהרכב מורחב."

שיח זכויות

דומה שאכן הגיע העת להגדיר את השימוש ההוגן כזכות. ביהמ"ש העליון בקנדה הקדים להכיר ב"טיפול הוגן" כזכות משתמשים בשנת 2004 בפסק הדין התקדימי בעניין  CCH Canadian Limited. v. Law Society of Upper Canada. הלכה זו אומצה שוב לאחרונה בשורה של החלטות של בית המשפט העליון בקנדה בנושא טיפול הוגן בשנת 2012. 

הצורך להכיר בשימוש הוגן כזכות מתגבר בשנים האחרונות נוכח התגברות המגמה של הסדרה פרטית בתחום הגישה לתוכן: הגישה למוסיקה ולסרטים מוסדרת על ידי שירותי ענן, הגישה לספרים אלקטרוניים ולאפליקציות מוסדרת באמצעות מכשירי טאבלט וטלפונים חכמים. במציאות הדיגיטאלית מתבצעת ההסדרה של חובות וזכויות משתמשים במסגרת תנאי השימוש של גורמי ביניים (פייסבוק, גוגל), ברישיונות שימוש (אפל, אמזון), ובאמצעות אלגוריתמים. על מנת להבטיח שהסדרים אלה לא יפגעו בהגשמת התכלית של זכויות יוצרים, ולא יגבילו הגבלת יתר את החופש להשתמש ביצירות כמתחייב מתכליתם של דיני זכויות היוצרים, ראוי להכיר בזכויות משתמשים ולהכפיף את ההגבלות על זכויות משתמשים לביקורת שיפוטית.

​-----------------------------

*נכתב במסגרת שבוע השימוש ההוגן על ידי פרופ' ניבה אלקין-​קורן.

Feb 25
שבוע השימוש ההוגן 2015: הגנת השימוש ההוגן בישראל בפסיקת בתי המשפט - המלצות לרפורמה / מרים ביטון*

הגנת השימוש ההוגן ידועה כהגנה מרכזית מפני הפרת זכות יוצרים בישראל ובמדינות מעבר לים. הגנת השימוש ההוגן בישראל מאמצת את המודל שנקבע בדין האמריקני ומספקת הגנה מפני שימושים שעומדים בתנאים של מטרה והוגנות כמותווה בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים.

הפסיקה בישראל קודם חוק זכות יוצרים החדש ואף לאחר החוק החדש אינה תורמת לבהירות רבה בפרשנות הגנת השימוש ההוגן. באופן טבעי חוסר בהירות ביחס לדוקטרינה כה עמומה תורם לאפקט מצנן ביחס לשימושים הוגנים אפשריים וכתוצאה מכך לפגיעה קשה בערכי חופש הביטוי וגיוון עולם הביטויים.

הפסיקה בישראל  לאורך השנים אימצה עמדה מחמירה ביחס לשימושים הוגנים. הלכת גבע שעסקה בשימוש שעשה דודו גבע ז"ל בברווז של דיסני או הלכת מפעל הפיס שעסקה בשימוש בדמות הנווד של צ'פלין כולן מקשות מאד על אפשרות עשיית שימושים ביצירות. גם פסיקות בית המשפט העליון מהשנים האחרונות מאמצות פרשנות דומה. כך, למשל, בפסק הדין בענין קימרון בית המשפט העליון מחמיר עם חושפי טקסט המגילה שפיענח קימרון. מעבר לכך שבית המשפט קובע קביעה בעייתית באשר לזכות יוצרים בטקסט המפוענח, בית המשפט אינו מקבל טענות בדבר שימוש הוגן בנסיבות המקרה, למרות שהשימוש שנעשה היה בסביבה מחקרית מונופוליסטית מטעם רשות העתיקות שהגבילה באותה העת את הגישה למגילות קומראן ולמרות שדובר בגישה למגילה המהווה נכס צאן ברזל תרבותי. 

קיימים מעט פסקי דין שמאמצים קו ליברלי ואמיץ ביחס להגנת השימוש ההוגן. ראוי לציון הוא פסק דינה השנוי במחלוקת של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בעניין הפרמייר ליג. פסק הדין קובע שהגנת השימוש ההוגן היא זכות ולא הגנה וקובע שבנסיבות הענין פלוני שהזרים שידורי ספורט לציבור נהנה מהגנת השימוש ההוגן בשל מתן גישה לשידורי ספורט, תוך עמידה על חשיבות הצפייה במשחקי כדורגל בתרבות המקומית ושיקולים נוספים.

פסק הדין ראוי לציון שכן הוא קורא תיגר על ההגנה החזקה הניתנת ליוצרים ומנסה ליצור תרבות חזקה יותר של הגנה על משתמשים ביחס לשימושים שמקדמים גישה למוצרי תרבות. אגמון-גונן מנסה להציג איזונים חדשים לפרשנות הגנת השימוש ההוגן, אם כי אלו לא מתקבלים בברכה בבית המשפט העליון, אשר הופך את החלטתה.

על רקע גישות אלו נותר לקוות שבית המשפט העליון ישכיל לתת להגנת השימוש ההוגן את מקומה המרכזי בקידום גיוון הביטוי בשיטת המשפט הישראל ואף לאמץ גישה חקיקתית מנחה יותר על דרך חקיקתם של שימושים מותרים קונקרטיים בפרק השימושים המותרים אשר ינהירו בהקשרים שונים אלו שימושים מותרים. למשל, אימוץ קווים מנחים ברורים ביחס לשימושים מותרים בהקשרים חינוכיים, מחקריים ואקדמיים יכול לקדם שימושים מותרים על ידי אנשי אקדמיה וסטודנטים. בדומה, ניתן גם ליצור בהירות רבה יותר ביחס לשימושים על ידי משתמשים בסביבת האינטרנט באתרים דוגמת יו טיוב ואחרים וליצור הגנת חופי מבטחים ביחס לשימושים בסביבות אלו, שהפכו לנפוצים מאד. חשיבה בכיוונים אלו יכולה לקדם את השימוש בהגנת השימוש ההוגן ולתת לה משקל מרכזי בעיקר בסביבת המידע החדשה.

-----------------------------------------------------------
*נכתב במסגרת שבוע השימוש ההוגן  ע"י ד"ר מרים ביטון

Feb 23
Fair Use Week 2015: Fair Use – Two Drafting Comments / Adv. Tamir Afori

Congratulations Haifa Center for Law and Technology​ on this new blog!

Haifa University Faculty of Law (which I graduated from in 1996) has always been at the forefront of research of law and technology in general, and copyright law in particular.

It is wonderful to be part of "Fair Use Week" here in Israel. Actually, Israel is the only developed country who followed US legal tradition in including a Fair Use section in its law. Public committees and academic scholars in many other jurisdictions have considered and recommended Fair Use legislation (including the UK and Australia), but such initiatives have never advanced to fruition.

It took years of intensive work within the ministry of justice and later on in the Knesset hearings, until the Copyright Act of 2007 became law, replacing the British Copyright Act of 1911 still in force in Israel at the time. No section reflects more profound and important change in the spirit of the law than section 19 on Fair Use. Fair Use is one of the most important balancing factors of the rights which are granted to the copyright owner, in order to serve public interests such as freedom of speech, advancement of culture, competition in the relevant markets, and availability of new information technologies.

The Fair Use doctrine in general, and its application in Israel, has been and probably will continue to be the subject of commentary and legal research. In this short post I wish to point out two interesting features of the Israeli legislative version of the doctrine:

  1. The term "such as" that relates to the list of purposes that may justify Fair Use, as drafted in Hebrew in subsection 19(a), is semantically less unrestrictive than its US counterpart. While the US law defines "such as" as illustrative and not limitative, the Israeli law does not include such definition; in fact, the drafting history shows a specific intention in selecting a Hebrew term that carries some limitative character, in order to balance flexibility and certainty of the law. While the list of purposes is rather wide, and seems to cover most expected areas of Fair Use, it still appears that some connection of the use to the enumerated purposes is necessary to enjoy Fair Use exception.
  2. Subsection 19(c) allows the Minister of Justice, with approval by a Knesset committee, to make secondary legislation (regulation) that denotes circumstances in which certain use shall be considered "fair". This subsection was added during the Knesset committee hearings as a response to arguments made about lack of certainty and over-dependency on the judicial system. It demonstrates a theoretical combination of "judge-made" and legislated exceptions. Such regulation streamlines and simplifies norm-setting and may serve as an efficient tool to codify or even correct (when necessary) Fair Use trends in the courts or in the industry in order to provide for more certainty. No Fair Use regulations have been made to date; it may take some time until the Israeli legal system adjusts to applying the doctrine and establishes guidance for application of the four-factor "fairness" considerations. Educational uses of copyrighted material, especially in academia, which have been a center of debate in the Knesset, may be an appropriate domain to start with for making such regulations.
    ​​

US doctrine is definitely a main source of inspiration for Israeli Fair use. But now it is time for the Israeli judicial system to develop the local doctrine and to strike the local balance of interest.

----------------------------------------------------------------------------------------------------

 Adv Tamir Afori.jpgTamir Afori, Adv., Senior Partner
    Gilat, Bareket & Co.
    Visit our website: www.gilatadv.co.il/en

  gilat logo_RGB.jpg

1 - 10הבא
אודות בלוג זה

​הקליניקה למשפט וטכנולוגיה הינה הקליניקה הראשונה מסוגה בישראל, ופועלת במסגרת המרכז למשפט וטכנולוגיה​. הקליניקה עושה שימוש בדיני הקניין הרוחני ובדינים נוספים כמכשיר להעצמה ולשינוי חברתי בהיבטים שונים של טכנולוגיה ומשפט. הקליניקה פועלת באמצעות הפקת ניירות עמדה, ניסוח הצעות חוק, ליווי משפטי של ארגונים ופעילות הסברה בתחומים שונים הנוגעים לקניין רוחני.​

*** הפרסומים בבלוג מבטאים את עמדת הכותבים ועל אחריותם בלבד, ואינם מייצגים את עמדת הקליניקה למשפט וטכנולוגיה ***​​

HCLT.png